Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 52a
בַּיִּישּׁוּב לָא עָבֵידְנָא מִפְּנֵי שִׁינּוּי הַמַּחְלוֹקֶת. בַּמִּדְבָּר מַאי? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַב אַמֵּי: בַּיִּישּׁוּב אָסוּר, בַּמִּדְבָּר מוּתָּר.
Traduction
we do not perform labor in the settled area due to the need to avoid deviation that causes dispute, as it is the custom in the Diaspora to refrain from performance of labor on those days. However, in the desert outside the Jewish community, what is the halakha? He said to him that this is what Rav Ami said: In a settled area it is prohibited; in the desert it is permitted.
Rachi non traduit
ביישוב לא עבידנא. מלאכה ביום טוב שני הואיל ונהגו בו איסור לא תשנה לעיניהם את המנהג:
Tossefoth non traduit
ביישוב לא עבדינן. אפילו בצינעא ואפילו דעתו לחזור דלא אפשר למלאכה בצינעא כמו שאר דברים:
רַב נָתָן בַּר אָסְיָא אֲזַל מִבֵּי רַב לְפוּמְבְּדִיתָא בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל עֲצֶרֶת. שַׁמְתֵּיהּ רַב יוֹסֵף. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּלְנַגְּדֵיהּ מָר נַגֹּידֵי! אֲמַר לֵיהּ: עֲדִיפָא עֲבַדִי לֵיהּ, דִּבְמַעְרְבָא מִימְּנוּ אַנִּגְידָּא דְּבַר בֵּי רַב, וְלָא מִימְּנוּ אַשַּׁמְתָּא.
Traduction
Tangentially, it is reported that Rav Natan bar Asya relied upon his knowledge of the calendar and traveled from Rav’s study hall to Pumbedita on the second day of the festival of Assembly, i.e., Shavuot, and thereby desecrated the second day of the Festival by traveling beyond the town limits. Rav Yosef excommunicated him as punishment for this act. Abaye said to Rav Yosef: Let the Master flog Rav Natan bar Asya for this grave sin. Rav Yosef said to him: I punished him more severely, as in Eretz Yisrael they vote to flog a Torah scholar, but do not vote to punish him with excommunication, in deference to the Torah. Apparently, excommunication is a more severe punishment than lashes.
Rachi non traduit
דעדיפא מינה. החמורה ממנה:
עבדי ליה. עשיתי לו:
מימנו אנגדא דבר בי רב. תלמיד שסרח היו נמנין להלקותו ולא לנדותו משום דשמתא חמורה וחוששין לכבוד התורה:
אִיכָּא דְּאָמְרִי: נַגְּדֵיהּ רַב יוֹסֵף. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: נְשַׁמְּתֵיהּ מָר, דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ מְנַדִּין עַל שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלִיּוֹת! אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי — אִינִישׁ דְּעָלְמָא. הָכָא, צוּרְבָּא מִדְּרַבָּנַן הוּא — דְּטָבָא לֵיהּ עֲבַדִי. דִּבְמַעְרְבָא מִימְּנוּ אַנִּגְדְּתָא דְּבַר בֵּי רַב, וְלָא מִימְּנוּ אַשַּׁמְתָּא.
Traduction
Some say: Rav Yosef ordered the court officer to flog him. Abaye said to Rav Yosef: Let the Master excommunicate him, as it is Rav and Shmuel who both say that one excommunicates for desecration of the second day of the Festival in the Diaspora. Rav Yosef said to him: That applies to an ordinary person. Here, he is a Torah scholar. I did what was best for him, as in Eretz Yisrael they vote to flog a Torah scholar but do not vote to punish him with excommunication. Rav Yosef did not wish to sentence him to so severe a punishment.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ הַמּוֹלִיךְ פֵּירוֹת שְׁבִיעִית וְכוּ'. וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה הָא דִּתְנַן: נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם?!
Traduction
We learned in the mishna: Similarly, one who transports Sabbatical Year produce from a place where a crop has ceased in the fields to a place where it has not yet ceased, or from a place where it has not yet ceased to a place where it has already ceased, is obligated to remove the produce from his possession, in accordance with the stringencies of both locations. Rabbi Yehuda says that one need not remove the produce, as he can say to a local resident: You too go out and bring this produce from a place where it remains in the field. Therefore, he may partake of the produce that he brought with him. The Gemara asks: And is Rabbi Yehuda not in agreement with that which we learned in the mishna: The Sages impose upon him the stringencies of both the place from which he left and the stringencies of the place to which he went?
Rachi non traduit
ולית ליה לר' יהודה כו'. דמשמע שיכול לומר לו בן מקום שלא כלו לבן מקום שכלו צא והבא לך אף אתה ממקום שהבאתי ותמצא שלא כלו שם לחיה ואכול מאותן שתביא ואותה שלך שיש לך בבית אסורין וטעמא משום דגדלו כאן ובזה המקום כלו אבל אני הבאתי את שלי ממקום היתר ואין כאן מחלוקת ולית ליה לר' יהודה דאסור משום חומרי מקום שהלך לשם ואפילו אין שם מחלוקת דהא ממקום שאין עושין למקום שעושין דטעמא לאו משום מחלוקת הוא ואסרינן ליה משום חומרי מקום שיצא משם:
אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מִילְּתָא אַחֲרִיתִי קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וְהָכִי קָאָמַר: אוֹ מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא כָּלוּ לְמָקוֹם שֶׁלֹּא כָּלוּ, וְשָׁמַע שֶׁכָּלוּ בִּמְקוֹמוֹ — חַיָּיב לְבַעֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צֵא וְהָבֵא לְךָ אַף אַתָּה מֵהֵיכָא דְּאַיְיתִינְהוּ, וְהָא לָא כָּלוּ לְהוּ.
Traduction
Rav Sheisha, son of Rav Idi, said: Rabbi Yehuda is stating a different matter, and this is what the mishna is saying: Or if one went from a place where a crop has not ceased in the fields to a place where it has also not ceased in the fields, and he heard that it now ceased in the fields in his original location, he is then required to remove the fruits from his possession. Rabbi Yehuda says: He need not remove it and can say to the people of his location of origin: You, too, go out and bring these fruits from a place where they remain in the field, as they have not ceased in the fields here, and I may continue eating this produce.
Rachi non traduit
הכי גרסינן מילתא אחריתי קאמר. או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומן חייב לבער ור' יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו והא לא כלו:
מילתא אחריתי קאמר. תנא קמא:
ושמע שכלו במקומן חייב לבער. ואע''ג דאין כאן חומרי מקום שיצא משם שבשעה שיצא עדיין לא היו נוהגין בהן חומרא:
ר' יהודה אומר צא. יכול זה לומר לבני מקומו שיצא משם איני משנה ממנהגכם דהא הולכתים למקום שלא כלו וצא והבא לך משם ותוכל למצוא הרבה:
לחומרא אמרה ר' יהודה. הכי הוה גמיר לה ר''א מרביה דרבי יהודה אמר לחומרא:
Tossefoth non traduit
ממקום שכלו למקום שלא כלו חייב לבער. תימה לר''י והלא אסור לשנות מפני המחלוקת אפילו לקולא כדאמר לעיל אין בזה מפני שינוי המחלוקת דמימר אמרי כמה בטלני איכא בשוקא הא אי לאו האי טעמא הוה אסור לשנות מפני המחלוקת ומיהו יש לומר אי מדאורייתא חייב לבער משום מחלוקת לא יעבור על דברי תורה ועוד אור''י דלא שייך מחלוקת אלא בדבר שתלוי בגוף האדם אבל בפירות לא שייך מחלוקת דאמרינן ממקום שכלו באו:
לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יְהוּדָה לְקוּלָּא קָאָמַר? וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא לְחוּמְרָא! אֶלָּא אֵיפוֹךְ — אֵינוֹ חַיָּיב לְבַעֵר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צֵא וְהָבֵא לְךָ אַף אַתָּה מֵהֵיכָא דְּאַיְיתִינְהוּ, וְהָא כָּלוּ לְהוּ.
Traduction
The Gemara asks: Is that to say that Rabbi Yehuda is stating his opinion as a leniency in his dispute with the Rabbis? Didn’t Rabbi Elazar say: Rabbi Yehuda stated his opinion as a stringency? Rather, reverse the statements in the mishna: If one travels from a place where a crop has not ceased in the fields to another place where it has not ceased in the fields, and hears that it has ceased in the fields in his original location, he is not required to remove that produce from his house. Rabbi Yehuda says: You, too, go out and bring these fruits from the place where I brought them, and the crop has ceased in the fields there, and therefore he is required to remove the produce from his house.
Rachi non traduit
אלא איפוך. תוספת זו שהוספנו על המשנה ואימא או ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומן אינו חייב לבער דאין כאן משום חומרי מקום שיצא משם שכשהוציאם עדיין לא נאסרו ר' יהודה אומר יש כאן זילזול מקומו דאמרי ליה בני מקומו הראשון צא והבא לך מהיכא דאייתינהו ממקום שהבאתם ותמצא שכבר כלו:
אַבָּיֵי אָמַר: לְעוֹלָם כִּדְקָתָנֵי, וְהָכִי קָאָמַר: אוֹ מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא כָּלוּ לְמָקוֹם שֶׁכָּלוּ, וְהֶחְזִירָן לִמְקוֹמָן וַעֲדַיִין לֹא כָּלוּ — אֵינוֹ חַיָּיב לְבַעֵר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צֵא וְהָבֵא לְךָ אַף אַתָּה מֵהֵיכָא דְּאַיְיתִינְהוּ, וְהָא כָּלוּ לְהוּ.
Traduction
Abaye said: Actually, maintain the dispute in the mishna as it is taught, and this is what the mishna is saying: Or, if he brought it from a place where it has not ceased in the fields to a place where it has ceased in the fields, and he returned the fruits to their original place where they have still not ceased from the fields, he is not required to remove the produce. Rabbi Yehuda says: You, too, go out and bring these fruits from the place where I brought them, and hasn’t the crop ceased from the fields there? When he brought the produce back, he took it from a location where the fruit had ceased to be available, and he is required to remove it.
Rachi non traduit
לעולם כדקתני. דלא איירי מתניתין במביא ממקומו למקום השוה לו אלא למקום שאין שוה לו:
והכי קאמר. מתניתין המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער החזירן למקומן ועדיין לא כלו אינו חייב לבער ורבי יהודה מחמיר דאמרינן ליה צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו השתא והא כלו להו:
Tossefoth non traduit
אביי אמר לעולם כדקתני. לדבריו אין חסר כלום מן המשנה דרבי יהודה אדיוקא דמתניתין קאי:
מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: לְרַבִּי יְהוּדָה אַטּוּ אַגַּבָּא דְחַמְרָא קַלְטִינְהוּ?! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: בִּפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי, דִּתְנַן: הַכּוֹבֵשׁ שְׁלֹשָׁה כְּבָשִׁין בְּחָבִית אַחַת, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אוֹכְלִין עַל הָרִאשׁוֹן.
Traduction
Rav Ashi strongly objects to this: Is that to say that, according to Rabbi Yehuda, did the back of the donkey absorb these fruits? In other words, should this fruit be prohibited just because he transported the fruits on a donkey’s back through a place where it no longer exists in the field, even though it was neither grown there nor is he eating it there? Rather, Rav Ashi said: The dispute between the Rabbis and Rabbi Yehuda is parallel to the dispute of these tanna’im, as we learned in a mishna: With regard to one who preserves three types of vegetable preserves in one barrel during the Sabbatical Year, Rabbi Eliezer says: One may eat all three vegetables based on the status of the first. One may eat all three only until the date that the first of those vegetables ceases in the field. Thereafter, he is required to remove all the vegetables because they form a mixture of the prohibited and the permitted.
Rachi non traduit
גבא דחמרא קלטינהו. גבו של חמור שהכניסן לתוך אותו מקום החמור קלטן בחומרי אותו מקום שלא יוכל להחזירן עוד הא לא גדלו שם ואינו אוכלן שם:
הכובש שלשה כבשים. שלשה מיני ירק בחבית אחת של חומץ או של ציר כדי להתקיים:
אוכלין. משלשתן:
על הראשון. על סמך הראשון הממהר להיות כלה לחיה מן השדה דמשעה שיכלה אחד מהן מן השדה שלשתן אסורין דכבשייהו משוי להו כחד:
Tossefoth non traduit
הכובש שלשה כבשים. כגון לפת ובצל וקפלוט שאין ביעורן שוה רבי אליעזר אומר אוכלין על הראשון שטעמו אוסר כולם ולא חשיב כמבוער אך לרבי יהושע תימה לר''י איך מותר גוף אותם שכלו ואומר רבינו תם דבתורת כהנים בפרשת בהר סיני פליגי בקראי דתניא מן השדה תאכלו את תבואתה כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית וכו' מכאן אמרו חכמים הכובש שלשה כבשים בחבית רבי אליעזר אומר כיון שכלה אחד מן השדה יבער הכל מן הבית והיינו אוכלין על הראשון דבשמעתין ואם תאמר לר' אליעזר לישתוק קרא מיניה דנפקא לן מולבהמתך וי''ל דסבר ר' אליעזר דאי לאו האי קרא ה''א דאותו המין דוקא יבער ולא יותר אע''פ שטעם האיסור מעורב בהן דלא דמי איסור דביעור לשאר איסורים דהא שרי לעניים וה''א דניחשביה כמבוער כיון שאין כאן אלא הטעם ור' יהושע סבר דודאי הטעם חשיב כמבוער והאי קרא אתי להתיר אף גוף אותו שכלה הואיל ומעורב בהן הטעם המותרין ומן השדה משמע ליה מן דבר שמקצת הטעם ממנו בשדה תאכלו אף האיסור שעמו ורבן גמליאל סבר ממשות של כל אחד שכלה מן השדה אסור אבל הטעם הוא כמבוער ובמגילת סתרים דרבינו נסים פירש דראשון היינו שניתן ראשון בכבוש ואחרון שניתן אחרון בכבוש והכי אמרינן בירושלמי מה טעם דרבי אליעזר הראשון נותן טעם באחרון הלכך אם כלה מן השדה אותו שכבש ראשון אוסר הכל אבל האחרון אינו נותן טעם בראשון ואם כלה מין האחרון מן השדה אינו אוסר אותם שנכבשו קודם וטעם דרבי יהושע אחרון נותן טעם בראשון פי' אף האחרון כדאמר הכא אף על האחרון וקסבר ר' יהושע דמיד כשכלה אחד מהמינים האחרון או הראשון או האמצעי כולן אסורין דנותן טעם זה בזה ורבי יהודה דמתניתין לחומרא כוותיה ורבן גמליאל סבר כדפרישית דהגוף שכלה אסור והטעם הוי כמבוער:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַף עַל הָאַחֲרוֹן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה — יְבַעֵר מִינוֹ מִן הֶחָבִית, וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו.
Traduction
Rabbi Yehoshua says: One may even continue eating all of them based on the status of the final type of those vegetables, until it is no longer present in the field. Rabban Gamliel says: Any of the vegetables whose type has ceased from the field, he will remove its type from the barrel and it may not be eaten; and the halakha is in accordance with his statement. The parallels between the dispute in this mishna and the dispute between the Rabbis and Rabbi Yehuda are: The unattributed opinion in the mishna is parallel to the opinion of Rabbi Yehoshua: As long as there is an element of leniency, it is all permitted. Rabbi Yehuda’s opinion is parallel to the opinion of Rabbi Eliezer: As long as there is an element of stringency, it is all prohibited (Rabbeinu Ḥananel).
Rachi non traduit
אף על האחרון. על סמך מין הכלה אחרון ואוכל משלשתן ואע''פ שמין השנים כלה לחיה כבר ותנא דמתני' ור' יהודה בהא פליגי דתנא קמא סבר לה כרבי יהושע דמיקל והכי מישתמעא למילתיה ממקום שלא כלו למקום שכלו כולן חייב לבער אבל כלו מקצתן אוכל אף ממין הכלה כר' יהושע דאוכלין אף על האחרון ר' יהודה אומר צא והבא לך אף אתה מאותו המין מן השדה והרי לא תמצא בשדה ואסור כרבן גמליאל:
רָבִינָא אָמַר: בִּפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי, דִּתְנַן: אוֹכְלִין בִּתְמָרִין עַד שֶׁיִּכְלֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּצוֹעַר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
Traduction
Ravina said: The dispute between the Rabbis and Rabbi Yehuda is parallel to the dispute of these tanna’im, as we learned in a mishna: One may eat dates in all of Judea until the last palm tree, which produces the latest dates, in Tzoar, has ceased producing dates. Rabban Shimon ben Gamliel says:
Rachi non traduit
אוכלין בתמרים. בכל ארץ יהודה עד שיכלה דקל האחרון שבצוער שהיא עיר התמרים ותנן לקמן שלש ארצות לביעור שאין בני יהודה אוכלין משכלו בכל ארץ יהודה ואע''פ שלא כלו בגליל אבל אוכלין הן ביהודה ואפילו במקום שכלה עד שיכלה מקום אחרון שבכל ארץ יהודה לפי שחיה כשאינה מוצאת כאן הולכת למקום אחר והיא מתפרנסת שם ורחמנא תלה בה כדלקמן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source